מה עושים כשהשכל מבין והרגש משתלט?

מה נעשה כאשר הרגש משתלט עלי וקובע בדרכו את מהלך חיי?

כאשר השכל מבין, אבל רגש הפחד חזק יותר ומרגיש כי אם נרפה מות נמות?

איך בכל זאת נתקרב לעצמנו? מה יתן לנו את הכח והביטחון לבטוח בשני ויותר מכל בעצמי?

במאמר הקודם מי האויב שלי הבנו מה קורה לנו כאשר אנו בפחד קיומי ונלחמים על הערך העצמי שלנו. כעת נכיר 2 כלים שיכולים לעזור בכך:

האחד, להכיר ולחבור לילד הקטן שבתוכי.

אשים לב לפער בין החלק הבוגר שבי לחלק הילדי שבי. לאט לאט מתוך חיבור וחיברות בינהם אפשרי להגיע להרמוניה פנימית וממילא להרפות מהבריחה והמלחמה.

לא בפקודה לא בכח. ברכות. בעדינות. בכבוד. לא בכתישה ולא בשפיטה.

להקשיב לו לילד הקטן שבתוכי. להסכים להיות אתו בפחד, בלי להיבהל. ובעיקר להסכים להיות אתו. נכון. בהתחלה זה עלול להיות קשה. הפחד מאיים להשתלט. הוא רגיל לברוח או להתמגן וללבוש שריון מפני הסכנה. הוא רוצה להילחם להתקשח ולהפחיד או להתרחק.

נעזור לו לילד הקטן שבתוכנו כמו לילד קטן וחמוד בגן שנבהל והוא משותק מרוב פחד נגיד לו מילים טובות מילים מרגיעות אולי נחבק אותו וניתן לו לטיפה עדינה ובעיקר נקשיב לו.

נקשיב לו ונהיה אתו. נהיה את הרגע הזה. בלי לברוח לשום מקום. עכשיו זה מאוד קשה. וזה נדמה כי כך זה ימשך לעולם ועד. אך בדרך כלל זה לא כך. החלק הבוגר שבנו כבר מכיר וכבר יודע. זה לא באמת מסוכן.

דווקא כשאנו מעיזים להיות בכאב, הנפש מתחזקת ומסוגלת יותר.

והשני, חיבור לעצמי הפנימי והרפיה ע"י מיינדפולנס.

מאפשרת לכח הפנימי שבנו להתעורר מתוכי להתחזק מכך שנהיה בקשיבות ובתשומת לב לעולם העשיר שבתוכנו שנדחק הצידה ברגל גסה ברעש רקע החזק של העולם המערבי התובעני כל כך להישגים והתניה בהצלחות.

מעלתו היא בכך שברגע שמתרגלים אותו הוא הופך לקניין ואין צורך להיות תלויים במטפל כדי להגיע לוויסות רגשי ורווחה נפשית. מיינדפולנס זוהי מדיטציה בנוסח העולם המערבי המאפשרת לנו להתחבר לעצמנו על ידי תשומת לב לרגע הזה. ללא צורך בתהליכים קוגניטיביים של רצף והגיון וללא שיפוטיות.

הרציונאל שעומד מאחורי מדיטציה זו היא שככל שנסכים לחוות את הרגע הזה ללא הרגע הקודם או הבא עם כל מה שהוא טומן בחובו כולל פחד שצף או מחשבה מדאיגה כך נרחיב את היכולת הנפשית שלנו ואת החוסן הפנימי שבתוכנו לשאת את המציאות כמות שהיא בלי תנאים ולהיות מאושרים.

תרגיל שימת לב לנשימה:

עצמי עיניים, שבי בתנוחה נוחה, ורק שימי לב לנשימה. את לא צריכה לשנות שום דבר. רק להיות מעיין תייר סקרן בארץ לא נודעת החוקר את הנופים המתגלים לעיניו.

שימי לב איך האוויר נכנס דרך האף ו הפה כיצד הוא זורם פנימה ממלא את הראות והבטן… את יכולה לשים יד על הבטן ולחוש את ההתרחבות וההתרוקנות של האוויר בחלל הבטן.

אם עולות מחשבות או רגשות תהיות ושאלות הסתכלי עליהן כעל ענן רך המשייט וממשיך הלאה והמשיכי לשים לב לפלא הזה לגוף הנינשם מעצמו. כמו גלים בים מעלה ומטה… שוב ושוב.

הרשי לעצמך מס' דקות ביום להקדיש לעצמך

את מוזמנת לשתף אותי בשינוי שחל בגופך ובנפשך בעיקבותיו.. בהצלחה!

הדפס
האימייל לא יוצג באתר.