להיחלץ מגלי הדיכאון

 

פורסם ב'משפחה'

מאחורי הדיכאון
"דיכאון אחרי לידה אינו גזירה משמיים", טוענת שרה טרניו, פסיכותרפיסטית במרפאת בית חם ירושלים, ומסבירה מה באמת מסתתר מאחורי הדיכאון וכיצד ניתן להתמודד עמו * דיכאון אחרי לידה – לא מה שחשבתן!

רבקה היא אישה נמרצת, עובדת במשרה מלאה ואם למשפחה ברוכה. לפני כחודשיים היא ילדה את בתה השביעית, ומאז מצב רוחה מרומם. היא חשה כיצד ברכה מיוחדת שורה בביתה ועל אף הקשיים, העומס, הבלגן והעייפות האינסופית, היא חשה מאושרת.
נחמה אף היא אישה נמרצת ועובדת, אם למשפחה ברוכה, אשר לפני כחודשיים ילדה את בתה השביעית. גם לה יש עומס, בלגן ועייפות אינסופית, ולא, היא ממש אינה חשה מאושרת, היא רואה איך הבית שהיה תמיד בשליטה מתפרק לו, שום דבר אינו במקום וכך היא מרגישה דווקא דכדוך ומתקשה לקום מהמיטה כדי לבצע פעולות פשוטות. היא בוכה המון ותסכול ממלא את סדר יומה.
כן, נחמה סובלת מתופעה ידועה המכונה "דיכאון אחרי לידה",  ואם תמהתם כיצד ייתכן ששתי נשים בעלות נתונים כה זהים, מגיבות ללידה באופן שונה, כדאי שתשמעו את הסברה המרתק של שרה טרניו, פסיכותרפיסטית במרפאות בית חם.

הגורם: הנחות יסוד שגויות
"חשוב להבין כי דיכאון מתחיל מפרשנות פנימית", מבהירה טרניו, "דיכאון הוא רגש, ורגש הוא תמיד תוצאה של החשיבה שלנו את תפיסת המציאות. כיצד קורה שאשה מסוימת דווקא תרגיש דיכאון אחרי לידה?" היא שואלת, ומשיבה: " במשך החיים אימצנו הנחות היסוד מוטעות בחלקן לא מודעות, ואנו מתנהלים על פיהן, או ליתר דיוק – מנהלים את עצמנו למענן.
"כך למשל, הנחות יסוד כמו: 'אני קימת רק אם חיי בשליטה', או- 'אני שווה רק אם כולם מרוצים ממני'. אותה אישה תהיה מכוונת מטרה בכל פעולותיה להשיגם. הנחות אלו יכולות מצד אחד לקדם אותה, אך מצד שני – כאשר היא מגיעה לרגע בו המציאות אינה מאפשרת את מילויה, אז היא מרגישה אבודה ממש, עד כדי תחושת אפסיות וזוהי בדיוק הדרך להיכנס לדיכאון.
"התקופה שמגיעה אחרי הלידה היא תקופה רגישה מאוד", ממשיכה טרניו, "הן מבחינת החולשה וההורמונים המשתוללים והן מבחינת השינוי המשמעותי המתרחש בחיים – כאשר תינוק חדש מצטרף, הבעל שלא תמיד מגיב כצפוי, וההוצאות הכספיות החדשות.
"לא הלידה עצמה גורמת לדיכאון, אלא הנחת היסוד המוטעית שנחמה אימצה לעצמה כהכרחי לחייה, שהפעם לא התמלא וכך היא מרגישה לא שווה, ללא זכות קיום בעולם. שש לידות קודמות הצליחה נחמה להחזיק את הבית ולחוש שליטה בחייה ובשביעית, אומנם דברים יצאו קצת משליטה אך הנחת היסוד המוטעית היא זו שגרמה לנחמה לאבד את תחושת החיוניות בחייה ולהרגיש עצבות עמוקה עד כדי 'טוב מותי מחיי'. כך שתי נשים בעלות נתונים זהים מבחינת רמה כלכלית, מספר ילדים, אורח חיים, וכדומה, ובכל זאת – אחת מהן סובלת מדיכאון והשנייה לא. כי הדיכאון אינו נגרם מהתנאים חיצוניים, אלא מתוך התפיסה הפנימית את המציאות".

 הפתרון: לבחור בטוב
וטרניו מדגישה כי רק ברגע שנבין שכמו שאנחנו בחרנו (באופן לא מודע) בפרשנות שהובילה לסבל ולדכאון, כך נוכל לצאת ממנו. המחשבות והתנאים מעצם היותם סובייקטיביים אינם נכונים. מאוד חשוב לשאוף למושלמות אך זה אינו תנאי לזכות הקיום שלנו בעולם. השאיפה להגיע למצב שאנו ננהל את המחשבות והמצב רוח שלנו ולא שהן ינהלו אותנו. לעתים יהיה צורך להיעזר לשם כך בתהליך מקצועי אך אחר כך תגיע הרווחה הגדולה, והבשורה הטובה ביותר היא שכאשר השינוי נעשה, הדיכאון אינו חוזר על עצמו בשנית בעז"ה.

הדפס

האימייל לא יוצג באתר.